אין דור שאין בו ליצנין

יהודי עלה לרכבת וכרטיס אין לו. מתחילה נסע בשלום, אחר־כך הרגיש בו הקונדוקטור וטפח לו טפיחה יפה באחוריו, וכשהגיעו לתחנה השליכוֹ מן הרכבת. ישב היהודי בבית־הנתיבות והמתין עד שבאה רכבת שנייה וחזר ועלה. ושוב אותו מעשה: מתחילה נסע בשלום, אחר־כך הרגיש בו הקונדוקטור וטפח לו טפיחה יפה באחוריו, וכשהגיעו לתחנה השליכוֹ מן הרכבת. בשלישית בא היהודי לידי קונדוקטור רגזן. טפח לו הלה שתי טפיחות יפות באחוריו ושאל ברוגזה:

יהודי, להיכן אתה נוסע.

גירד היהודי את מקום הטפיחה והחזיר:

לי אתה שואל? שאל לאחורי: אם הם יעמדו בניסיון, אסע אני עד ווארשה…