אין דור שאין בו ליצנין

בּתא מיוחד של המחלקה הראשונה ישב בעל-חוטם ועישן.

נכנס הקונדוקטור ושאל לו על כרטיסו. לא הפך הלה פניו אליו ופלט:

אין צורך. אני יהודי אחראי…

תחילה נרתע הקונדוקטור לאחוריו:

מי יקשה לאחראי וישלם?

אחר-כך התחיל מפקפק:

תינח קומיסר אחראי, עובד אחראי^*, אבל יהודי אחראי – מה פירושו?

נמלך ואמר לבעל-החוטם:

בבקשה, חבר, הראה-נא את התעודה.

חזר ופלט הלה:

אין צורך. חטמי מעיד עלי, שיהודי אני.

לא קיבּל הקונדוקטור ועמד על דעתו:

יהודי – הן, אבל אחראי – מניין?

קיפחו בעל-החוטם:

שטות!… אלא מי יהיה סוף-כל-סוף אחראי לכל מעשיהם של אלו, אם לא היהודי?…