אין דור שאין בו ליצנין

יהודי קרתני עלה לקרון של הרכבת, נסתכל לצדדים וראה: בפינת הקרון, בקצה־ספסל יושב אדם ומנמנם, וכל חזותו מעידה עליו, שגם הוא מבני אברהם, יצחק ויעקב. מיד ניגש לשם על־מנת לתפוס מקום לידו.

עד שסידר חבילותיו ומחה זיעה מעל פניו הקיץ המנמנם ונאנח אנחה עמוקה. נאנח אף הוא אחריו:

לי אתה מספר?…