אין דור שאין בו ליצנין

מעשה בזקן אחד, שהיה עושה כל שנה ביום-הולדתו משתה לבניו ולבני-בניו ולכל קרוביו, ומשנה לשנה היה מפחית שנה אחת מחשבון שנותיו. פעם אחת, בשעת המשתה, קם חתנו, נשא כוס של ברכה ואמר:

חותני, חותני, במה אברכך? אם אומר לך, שתזכה לראות בנים ובני-בנים? הרי זכית לראות בנים ובני-בנים. שתזכה לזיקנה ושיבה הרי זכית לזיקנה ושיבה. אלא יהי רצון, שתזכה אתה ונזכה כולנו לשמוח, כשתגיע, אם ירצה השם, לבר-מצוה…