רבי יעקב, המגיד מדובנה, נזדמן פעם אחת ל"שלחנו" של “המגיד הגדול”, רבי דוב-בּר ממזריץ'. באמצע הסעודה פתח רבי דוב-בר בנגון, ומיד נתלהבו החסידים ויצאו לרקוד.
ראו החסידים, שרבי יעקב עומד ותוהה, ואמרו לו:
מתנגד, על מה אתה תוהה?
החזיר להם רבי יעקב:
עולם הפוך אני רואה, ועליו אני תוהה. בנוהג שבעולם, צוענים שרים והדוב מרקד, ואילו כאן – הדוב שר והצוענים מרקדים…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
רבי דוב-בר ממזריטש, „המגיד הגדול", היה יורשו של הבעש"ט ומנהיג תנועת החסידות; אורחו, רבי יעקב קראנץ המגיד מדובנה, הדרשן והממשיל הנודע, היה קרוב לעולם המתנגדי. „שולחן" (טיש) — סעודת הרבי שהחסידים מסובים בה. החידוד רוכב על שם המארח: „דוב-בר" פירושו דוב פעמיים — בעברית וביידיש („בֶּר") — והתמונה המוכרת מהווי הימים ההם היא צוענים נודדים המנגנים ודוב מאולף מרקד לצליליהם. וכאן „עולם הפוך": הדוב (דוב-בר) שר, והצוענים (החסידים) מרקדים.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
