שאלה נשאלה בחבורה של ליצנים:
משה רבנו חסיד היה, או מתנגד היה?
נענה אחד מן החבורה ואמר:
מסתבר, שמשה חסיד היה; אילמלי מתנגד הוא, לא היה נותן להם לישראל ארבע כוסות, אלא היה נותן להם ארבעה פרקים משניות.
ועוד שאלה נשאלה באותה חבורה:
המן חסיד היה, או מתנגד היה?
נענה שני מן החבורה ואמר:
והכתוב אומר: “והמן נופל על המיטה” *, דרש רבי אלעזר: “מלמד, שבא מלאך והפילו עליה” **. ומכאן, שהמן מתנגד היה; אילמלי חסיד הוא, לא היה זקוק למלאך, שיפילו עליה…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
הפלפול כולו רוכב על הסטריאוטיפ הכיתתי: החסיד — שתיין ובעל שמחות, המתנגד — למדן יבש. משה נמצא חסיד, שהרי תיקן לישראל בליל הסדר ארבע כוסות יין ולא ארבעה פרקי משניות. ולעניין המן: על הכתוב „והמן נופל על המיטה" (אסתר ז, ח — הערה *), מיטתה של אסתר, דורשת הגמרא (מגילה טז, א — הערה **) ש„בא מלאך והפילו עליה", כדי להבאישו בעיני אחשוורוש. מכאן הראיה: המן מתנגד היה — שאילו חסיד הוא, היה שיכור דיו ליפול על המיטה בכוחות עצמו, בלי שום מלאך.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
