אין דור שאין בו ליצנין

„שריתי עם מלאך-המוות" — נאבקתי בו וגברתי, על-פי הנאמר ליעקב אחרי מאבקו במלאך: „כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל" (בראשית לב, כט). לפי המסורת ממית מלאך-המוות בחרב שבידו, ולכן גזילת החרב פירושה ביטול גזר הדין. „נכנס למקום שנכנס, שהה במקום ששהה" — לשון מסתורין הרומזת לפעולה מיסטית בחדרי חדרים. הצדיק מכריז על ניצחון מוחלט — ובו ברגע מתבשר החסיד שאשתו מתה. במקום להודות בכישלון, הצדיק משכלל את הסיפור: את החרב אכן גזלתי, ולכן נאלץ „אותו רשע" לחנוק אותה בידיו. כל עובדה סותרת נבלעת מיד בתירוץ חדש — אפילו המוות עצמו הופך לראיה לניצחון הרבי.