אין דור שאין בו ליצנין

„ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך" הוא מברכות פרשת כי־תבוא (דברים כח, ו), והמגיד דורש אותו דרשת הספד נמלצת: „בואך" — לעולם הבא, „צאתך" — מן העולם הזה. הליצן רק „מתקן" את מראה המקום: הפסוק הזה נאמר ב„ויתן לך" — לקט פסוקי הברכה שאומרים במוצאי שבת, כשמלווים את השבת היוצאת. הערה למדנית תמימה לכאורה, שמצמקת את ההספד הנשגב לנוסח פרידה שגרתי הנאמר מדי שבוע — ורומזת שגם מן הנפטר נפרדים כאן כמו משבת שחלפה, בלי צער יתר.