אין דור שאין בו ליצנין

״חריפי וולוז׳ין״ — תלמידי ישיבת וולוז׳ין המהוללת, שנודעו בשנינותם. שלושת השמות הם פירושים קלאסיים הנדפסים סביב ״משנה תורה״ לרמב״ם — ״לחם משנה״, ״מגיד משנה״ ו״כסף משנה״ — וכולם נקראים כאן כפשוטם: הרמב״ם לבדו לא יספיק לך ללחם, כלומר לפרנסה; אפילו תהיה ״מגיד משנה״ — רב וגם דרשן (הערה ^*) — עדיין תזדקק ל״כסף משנה״, ממון של ממש, כדי לשחד את הבריונים המכריעים בבחירת הרב (הערה ^**). עצת ההצטיידות לרבנות מתגלה כרשימה ארצית לגמרי — לחם וכסף — והעוקץ: את ההודאה שהכיסא נקנה בשוחד ולא בתורה משמיעים דווקא בני מבצר הלמדנות.