אין דור שאין בו ליצנין

ערב יום טוב שלח חשוב אחד מחשובי הקהלת לרב שבעירו שקל פחות רבע “מתנת רגל”. נטל הרב את המטבעות מידי השליח ולא זז מלחבבן שעה שלמה. הקפידה אשתו הרבנית ואמרה לו:

– כל־כך חביבות עליך פרוטות אלו? החזיר לה הרב:

– מסתכל אני בהן ורואה, ששלש קללות הן טבולות, ולפיכך הן חביבות עלי. מתחלה היתה דעתו של הַמְשַׁלֵּחַ לשלוח לי שקל שלם. מחתה אשתו ואמרה: “שקל שלם תשלח לו? תפח רוחו!” נענה הוא ואמר: “אלא מה, מחצית־השקל אשלח לו? ימח שמו, יֵעָלֵב ויטור לי”; חזרה היא, ואמרה: “אם־כן, שלח לו שלשה רבעים וִיחָנק”. וכך עשה…