אין דור שאין בו ליצנין

„ולדני" — מרבה להוליד; „כרסה בין שיניה" — ביטוי ציורי לאישה בהיריון; „מדכי" — הגייה עממית של השם מרדכי. מן העיסוקים שהוא מונה, „מלמד" הוא מורה תינוקות ב„חדר", ששכרו היה דל לשמצה, ו„בטלן" — מי שאינו עוסק במלאכה כלל. העוקץ: ארבע ה„ברירות" מוצגות כאילו יש ביניהן הבדל, אבל כולן מובילות לאותה תוצאה — משלהם לא יהיה להם כלום, ויחיו על „פרנסתו של הקדוש-ברוך-הוא", כלומר על ביטחון ואוויר. העמדת הסוחר והקבלן בשורה אחת עם הבטלן היא לב הלעג: בכלכלת העיירה עמלם שווה לבטלתו.