אין דור שאין בו ליצנין

שתי רכבות-צבא באו בבת-אחת, זו ממזרח וזו ממערב. עמדו יהודים הולכי-בטל ולא גרעו עין מן החיילים: הללו שבאו ממערב מכנסיהם פשוטים וצרים, והללו שממזרח באו מכנסיהם רחבים ורצועות אדומות להם לכל אורכם של המכנסיים.

אמר יהודי אחד לחבירו:

בוא ואלמדך. הללו בעלי המכנסיים הפשוטים והצרים, מחיל-הרגלים הם ומווארשה למוסקבה הם נוסעים; והללו בעלי המכנסיים הרחבים עם הרצועות האדומות, קוזקים הם וממוסקבה לוארשה הם נוסעים.

היקשה חברו:

תמה אני: מה ראתה המלכות להרבות בהוצאות חינם ולהסיע את אלו לכאן ואת אלו לכאן? מוטב, שהיתה מניחה גם את אלו וגם את אלו במקומם ושולחת את המכנסיים בלבד – את הפשוטים והצרים מווארשה למוסקבה, ואת הרחבים עם הרצועות האדומות – ממוסקבה לווארשה.

החזיר לו הלה:

במה דברים אמורים? אילו היו לה למלכות שני זוגות מכנסיים לכל אחד ואחד…