משום בטול־תורה לא היה הגר"א מצטרף לישיבותיהם של פרנסי־הקהלה אלא אם כן עמדה על הפרק תקנה חדשה לצורך הצבור. פעם אחת הוזמן לישיבה כזו, וכשבא שמע, שהפרנסים אומרים להטיל אסור על הקבצנים הַנַּוָּדִים, שלא יבואו לוילנה. קם ואמר:
– לחנם הזמנתם אותי. אין זו תקנה חדשה. כבר היתה מפורסמת ב"ארבע הארצות".
תמהו הפרנסים:
– בפנקס של “ועד ארבע הארצות” אין זכר לה.
החזיר להם הגר"א:
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
הגר"א — הגאון רבי אליהו מווילנה (המאה ה-18), שכל רגע מחוץ ללימוד נחשב אצלו "ביטול תורה". "ועד ארבע הארצות" היה מוסד השלטון העצמי העליון של יהדות פולין במאות ה-16–18, ותקנותיו נרשמו בפנקסו. כשהפרנסים מציעים לאסור על קבצנים נודדים להיכנס לווילנה, מודיע הגר"א שהתקנה כבר "מפורסמת בארבע הארצות" — אלא שכוונתו לארבע אחרות: סדום, עמורה, אדמה וצבויים, ארבע ערי הכיכר שנהפכו (בראשית יט; דברים כט, כב), שחטאן המובהק לפי חז"ל היה בדיוק זה — חקיקה אכזרית נגד עניים ואורחים. גזרתכם, אומר להם הגר"א, אינה יהודית אלא סדומית.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
