ראו לעני פושט־יד שהוא פוסח על פתחי עשירים ואינו מחזיר אלא על פתחיהם של סתם בעלי־בתים. אמרו לו:
שמא פרוטתם של עשירים טריפה בעיניך?
החזיר העני־הקבצן:
לא פרוטתם של עשירים טריפה בעיני, אלא הם גופם טריפה בעיני, ומקרא מפורש הוא: “רווח והצלה יעמוד ממקום אחר” * – ולא מדבר אחר…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„טריפה" — לא כשר; „דבר אחר" — הכינוי המקובל בלשון חכמים לחזיר, שנמנעו מלהזכירו בשמו. הפסוק (הערה *) הוא מדברי מרדכי לאסתר: אם תחרישי — „רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר". הקבצן דורש אותו כדקדוק של ממש: הישועה מובטחת מ„מקום אחר" — ולא מ„דבר אחר", כלומר לא מן העשירים, שהם בעיניו חזירים גמורים. כך הוא הופך את בררנותו המשונה לעמדה מוסרית מגובה ב„מקרא מפורש".
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
