אין דור שאין בו ליצנין

בדיחה אוקראינית מספרת: היה היה יהודי רב־עושר וקראו לו "יוסקה החכם הגדול". נמלך מלך יהודים, למען יצאו במלחמותיו של המלך, וראש נתן להם – את איבן, המומחה לעבודת המלך. תחילה הוליך איבן את חייליו היהודים דרך היער, ולא הצליחה דרכם. אמר לו יוסקה החכם הגדול: "ברור לנו דרך אחרת". הסכים איבן והוליך את חייליו בערבה. הגיעו עד לתחומו של כפר, ושם כמה טחנות מים. עמד יוסקה החכם הגדול וקרא: "הוי, טחנים, איספו את הכלבים לתוך הרפתים, כי על־כן צבא היהודים הולך !" – נשמעו לו הטחנים ואספו את הכלבים לתוך הרפתים. כלב אחד קפץ לתוך המחנה, ומיד נבהל מחנה היהודים וקפץ לתוך המים. הללו תפסו בראש הבלם וניצלו, והללו לא תפסו בראש הבלם וירדו לקרקע הנהר (סומצוב, "Разысканія", עמ' 19).

חייל שוואבי ראה מחנה גדול בא מכאן, ומחנה גדול אחר בא מכאן. תמה ושאל: "אלה מי הם ואלה מי הם ?" – אמרו לו: "הללו צבאותינו הם, והללו – צבאותיו של האויב הם, ומחר תטוש המלחמה". אמר השוואבי: "אני איני רוצה להילחם". – אמרו לו: "אל תפצה פיך, שוטה. אתה חייב ומוכרח להילחם". החזיר השוואבי: "אני אין לי שום טינה בלבי. יצא נא אלי האיש, הבא עלי להלחם בי, ומיד אשלים עמו בלי כל מצה ומריבה" (קלר, "שוואבען", עמ' 181).