קבצן נכנס אצל בעל־בית לבקש נדבה, ולא ניפנה עליו בעל־הבית. רגז הקבצן והתחיל תובע נדבה. רגז גם בעל־הבית ואמר לו:
רבי יהודי, הרוצה שיקבל נדבה, יבקש ואל יתבע…
הפסיקו הקבצן…
רבי בעל־הבית, זה לי שלושים שנה אני עוסק, ברוך השם, באומנות זו, ואיני זקוק לך, שתלמדני הלכות קבצנות.
[נוסח אחר:
הפסיקו הקבצן:
רבי בעל־הבית, אם אתה בקי ממני בהלכות קבצנות – לך וחזור אתה על הפתחים.
נוסח שלישי:
הפסיקו הקבצן ואמר לו:
רבי בעל־הבית אם אתה בקי כל־כך בעסקי־קבצנות, שמא תקנה מאתי עסקי שלי?…]
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„הלכות קבצנות" — כאילו יש לפשיטת-היד דינים סדורים כהלכות שבת; „לחזור על הפתחים" — לקבץ נדבות מבית לבית. הקבצן הוותיק מעמיד את בעל-הבית במקומו כבעל-מקצוע הנתקל בחובבן מתנשא: שלושים שנה באומנות, ואין הוא זקוק להדרכה. הנוסחים האחרים מקצינים את היפוך-התפקידים: אם אתה בקי ממני — צא אתה לחזר על הפתחים, או: שמא תקנה ממני את העסק.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
