אין דור שאין בו ליצנין

עסקן ציוני נכנס אצל עשיר לבקש מאתו תרומה לציונות.

דחה אותו העשיר ואמר לו:

עד שאתם הציונים טורחים כל ימיכם להושיב יהודים בפלשתינה הקטנה והענייה, מוטב, שהייתם טורחים לפני הרשות, שתפתח לפני ישראל שעריה של מדינה טובה ורחבה. למשל, סיביריה.

החזיר לו העסקן:

לוויכוחים אין שעתי פנויה. אסתפק בברכה בלבד. יהי רצון ולשנה הבאה כולנו בירושלים, ואתה – בסיביריה…