אין דור שאין בו ליצנין

רבי נחום נכנס לאכסניה ו"ילקוט העניים" בידו כמנהגו.

נסתכל וראה: סוחרים יושבים בחבורה ומשחקים בקלפים, והם דנים אלו עם אלו.

הללו אומרים:

אנחנו זכינו. והללו אומרים:

לא כי, אנחנו זכינו.

פשט רבי נחום את ידו, אסף את הכסף מעל השולחן הטילו לתוך “ילקוט-העניים” ואמר:

רבותי, כולכם טועים. אני זכיתי…