אמרו לו לבר־אבהן ובר אוריין:
כיצד אדם חשוב כמוך ממיך עצמו בפני פלוני, שבּוּר בן־בּוּר הוא ואינו אלא חמת מלא מטבע?
השיב החשוב:
זהו רצונו של בורא־העולם. תדע שכך: אין לך ברייה חשובה במעשה־בראשית מן האדם, ואין לך ברייה שפלה במעשה־בראשית מן הבהמה. אף־על־פי־כן נגזרה גזרה על האדם, שיהא ממיך ומכניע עצמו בפני הבהמה – כשהוא מבקש לחלוב אותה…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„בר־אבהן ובר־אוריין" — ארמית: בן אבות מיוחסים ובן תורה; „בור בן־בור" — עם־הארץ גמור זה שני דורות; „חמת מלא מטבע" — נאד עור גדוש מטבעות, גוף ריק מדעת שכולו כסף; „ממיך" — משפיל. תירוצו של המלומד הוא עלבון מוסווה: כשם שהאדם, נזר הבריאה, מתכופף לפני הבהמה השפלה רק כשהוא בא לחלוב אותה — כך הוא עצמו ממיך ראשו לפני העשיר הבור. ההתרפסות מתגלה כחליבה, והעשיר — כפרה.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
