רבי עקיבא איגר בא לווארשה והלך לראות בית-המדרש לרבנים, שנוסד שם בשנת תקפ"ו. תהה על קנקנם של התלמידים ולא מצא אותם לא בש"ס ולא בפוסקים. תמה ושאל למנהל:
היכן תורתם של אלו?
השיב המנהל:
בית-המדרש זה אינו אלא מעין פרוזדור להתקין את התלמידים, שייכנסו ללימודי הרבנות.
נענה רבי עקיבא ואמר:
משמע, שתלמיד הלומד כאן הוא בכלל “ערב רב”, ולא בכלל רב…
(זאב יעבץ, “מגדל המאה”, “כנסת ישראל” לשפ"ר כרך א', ווארשה תרמ"ו).
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
בית-המדרש לרבנים בוורשה (נוסד תקפ"ו, 1826) היה מוסד ממשלתי ברוח ההשכלה, שהעולם הלמדני ראה בו בית-חרושת לרבנים מטעם, ריקים מתורה. רבי עקיבא איגר, מגדולי הפוסקים בדורו, „תהה על קנקנם" — בחן את התלמידים — ומצאם בורים בש"ס (התלמוד) ובפוסקים (ספרות ההכרעה ההלכתית). כשהמנהל מסביר שהמוסד אינו אלא „פרוזדור" — חדר-כניסה — לקראת לימודי הרבנות, בא משפט המחץ: מי שעומד רק „ערב" הרבנות, לפניה, הוא „ערב רב" — כינויו של האספסוף שנספח לבני ישראל ביציאת מצרים (שמות יב, לח) ונעשה שם-נרדף להמון פסול ומתערב. פולמוס שלם נגד הרבנות המשכילית מקופל בהברה אחת.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
