אין דור שאין בו ליצנין

עוג מלך הבשן — הענק המקראי, שהאגדה הפליגה בממדיו. „זמן", בלשון הישיבות, הוא סמסטר — מראש השנה עד פסח או מפסח עד ראש השנה (הערה ^*); „תשליך" — טקס השלכת החטאים אל המים בראש השנה. וכך נמדד גובהו של עוג ביחידה הישיבתית: הצינה אחזה ברגליו בראש השנה, והנזלת — שדרכה, לפי החכמה העממית, לעלות מן הרגליים הקרות אל האף — טיפסה במעלה גופו חצי שנה תמימה, עד ערב פסח.