אין דור שאין בו ליצנין

„מאי-שנא" — מה ההבדל; „חיישינן" — חוששים אנו; „קפצן" ו„זחלנית" — קופץ וזוחלת לאיטה. יש כאן גם היפוך מכוון של ההלכה: בתלמוד (שבת קז ע"ב) דווקא הכינה מותרת בהריגה בשבת — לפי שסברו שאינה פרה ורבה כשאר בעלי החיים — והפרעוש אסור. החריף הופך את הדין ומנמק אותו לא בעיקרון הלכתי אלא בשיקול של צייד: את המהיר יש לתפוס מיד, ולהריגת האיטית יש שהות עד מוצאי שבת. הלשון התלמודית המדויקת עוטפת היגיון של מלכודת פרעושים.