שבועות נכנס אצל יהודה-ליב בן-זאב אחד ממכריו ומצא את הבית מקושט ירק פרחים כמנהג ישראל. לשנה נכנס שוב אותו מכר אצל בן-זאב בשבועות, ולא מצא בביתו שום זכר לחג. תמה ושאל את בן-זאב:
החזיר לו בן זאב:
אשתקד הייתי עדיין מודה במקצת וחייב הייתי בשבועות*); עכשיו אני כופר כבר בכל ופטור משבועות…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
יהודה-ליב בן-זאב — מדקדק ובלשן מראשוני תנועת ההשכלה, שנודע כמי שפרק עול מצוות. בשבועות נהגו לקשט את הבתים בירק ובפרחים; „מאי שנא אשתקד" — במה שונה אשתקד. התשובה נשענת על דין ממונות: נתבע ש„מודה במקצת" הטענה חייב להישבע, ואילו „כופר בכל" פטור משבועה (הערה *). בן-זאב מסב את הדין מן השבועה אל השבועות: אשתקד עוד היה „מודה במקצת" — מקיים מצוות למחצה — ולכן „חייב בשבועות"; עכשיו הוא „כופר בכל" עיקרי הדת, ומן הדין — פטור. את דרכו אל הכפירה הגמורה הוא מנסח בכלים ההלכתיים עצמם.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
