אין דור שאין בו ליצנין

„פוסטה" — דואר; ליזר, מחלק המכתבים בישיבה, קיבל דמי שירות מן התלמידים האמידים. העקיצה והתשובה סוחרות שתיהן בברייתא אחת, בכתובות סה ע"א (הערה ^*), המדרגת את השפעת היין על אישה: כוס אחת יפה לה, שתיים — ניוול, שלוש — „תובעת בפה" (דורשת תשמיש בפה מלא, בלא בושה), ארבע — „אפילו חמור תובעת בשוק". התלמיד רומז: שתית שלוש, ולכן אתה „תובע בפה". ליזר מקבל את הכללים ומגביה מעליו: ארבע שתיתי — ולכן אני תובע „אפילו חמור בשוק"; והחמור שהוא תובע ממנו בשוק אינו אלא התלמיד עצמו.