אין דור שאין בו ליצנין

מחבר אורח בא לסלונים, הביא ספרו לרבי אייזל, ואגב שיחה בדברי תורה שאל:

אל מי מאנשי העיר יפנה, כי יקנו את ספרו?

אמר לו רבי אייזל:

עצתי, שיפנה לפלוני בן פלוני.

הלך המחבר לשם. קיבלו האיש בפנים זעומות ואמר לו:

מה לי ולספרים? אני איני יודע לקרוא ספר.

נעלב המחבר וחזר אל רבי אייזל ושאל בתרעומת:

מה ראה מר לשטות בי ולגרום לי עלבון?

החזיר לו רבי אייזל:

לא היתה לי, חלילה, שום כוונה רעה לשטות במר. אדרבה, לטובתו נתכוונתי. אותו איש אין לו עסק כל ימיו אלא בדברים גנובים,

אמרתי: הלה ודאי יקנה ספרו של מר…