אין דור שאין בו ליצנין

„גביר" — עשיר; „ערב שמיטה" — בשנת השמיטה נשמטים החובות (על-פי דברים טו), ומכאן כינוי למי שכל עולמו חובות והוא ממתין למחיקתם: פושט רגל. החבורה מבינה „חסרים לו מאתיים אלף" כחוב — אבל הדובר התכוון לפער שבין המוניטין למלאי: הגביר מתנהג כבעל חצי מיליון, ובידו „רק" שלוש מאות אלף. החיסרון היחיד שלו הוא ההפרש בין מה שיש לו למה שהוא מעמיד פנים שיש לו.