אין דור שאין בו ליצנין

הגמרא בשבת נג ע"א (הערה ^*) מספרת על עני שמתה אשתו והניחה לו תינוק, ולא היה בידו לשכור מינקת — ונעשה לו נס, נפתחו לו דדים כשל אישה והניק את בנו. שם בגמרא כבר נחלקו אם הנס מעיד על גדולתו של האיש או דווקא על גריעותו, שהרי יכלו מן השמים פשוט לזמן לו ממון. שאלת התלמיד היא אפוא שאלת חכמים ותיקה — אבל ראש הישיבה גוער בו ומשיב בהיגיון של בעל בית קמצן: נס אינו עולה לקדוש ברוך הוא כלום, ואילו ממון הוא הוצאה. למה שיוציא ממון חינם?