עשיר השיא את בתו. עשה סעודה כיד־המלך והזמין גם קרוב עני לסעודה. שמח העני ופטר את עצמו כל היום בפרוסת־לחם וקלח־צנון, כדי שיאכל סעודה עשירה לתיאבון. וכשבא אל הסעודה אכל אכילה גסה ואכילתו לא נתברכה בתוך מעיו – הקיא את הכל: פתח בבשר ודגים וסיים בלחם וצנון. הציץ עליו בעל־הסעודה ואמר לו:
חביבי, כל־זמן שהקיאות משלי – לא היה לי עליך ולא כלום; עכשיו, שאתה מקיא משלך – טרח ושוב לביתך בשלום.
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„פטר את עצמו בפרוסת־לחם וקלח־צנון" — הסתפק בהם כל היום, כדי לבוא רעב אל המשתה; „אכילה גסה" — זלילה מופרזת; „לא נתברכה בתוך מעיו" — לא נתעכלה. סדר ההקאה הפוך מסדר האכילה: תחילה עולים הבשר והדגים של הסעודה, ורק בסופם הלחם והצנון של הבוקר. בעל־הבית עוקב ומנהל חשבון בעלות מדוקדק — כל עוד האורח מקיא „משלי" אין טענות, וכשהגיע אל „משלך" תמה הכנסת האורחים. קמצנות שמודדת אפילו את הקיא.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
