כשמזגו כוס שנייה ב"סדר" של פסח, פתח הבן ושאל:
אבא, מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות, כשבכל הלילות אין אתה פותח דלת לעני, הלילה הזה אתה עומד וקורא: “כל דכפין ייתי וייכול”?
קם האב על רגליו והשיב:
“עבדים היינו לפרעה במצרים” ודרכיו דרכי – מה פרעה גוזר ואינו מקיים, אף אני קורא ואיני מקיים.
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
הבן מנסח קושיה חמישית בתבנית „מה נשתנה": מדוע דווקא הלילה מכריז אביו „כל דכפין ייתי וייכול" — ארמית: כל הרעב יבוא ויאכל, מתוך „הא לחמא עניא" שבפתח ההגדה — בעוד שכל השנה דלתו נעולה בפני עני? והאב משיב בשורת ההגדה הבאה בתור, „עבדים היינו לפרעה": מפרעה למד את דרכו — גוזר ואינו מקיים, קורא ואינו מקיים.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
