אין דור שאין בו ליצנין

„מקלי-עולם" — קלי-דעת, פורקי עול; תענית-אסתר — צום י"ג באדר, ערב פורים, זכר לגזרת המן, שהציתהּ סירובו של מרדכי לכרוע לפניו. „תעלא בעידניה סגיד ליה" — פתגם ארמי מן הגמרא (מגילה טז ע"ב): „שועל בשעתו — השתחווה לו", כלומר גם לשפל שהגיע לשעת גדולה כדאי לכוף ראש. קל-העולם דורש את המגילה לשני כיוונים הפוכים, לפי צורכי כרסו: את הצום הוא מבטל — מרדכי לא היה צריך לסכן את כל ישראל בגלל „כריעה קלה"; ואת הסעודה הוא מאדיר — אם בגלל כריעה קלה ביקש הרשע להשמיד עם, דין שנשמח על קברו. סיפור אחד, שתי דרשות סותרות — ושתיהן מובילות אל הצלחת.