אין דור שאין בו ליצנין

במוצאי־שבת הלך אדם לראות את הסרט החדש. למחר הלך שנית, ולמחרתיים הלך שלישית. אמרו לו:

עדיין לא שבעה עינך מראות אותו סרט?

החזיר הוא:

ריבה אחת יש שם בסרט. שולמית של שיר־השירים. בת־שבע של דויד המלך. אף היא יורדת לרחוץ ופושטת מעליה בזה אחרי זה את הכל, וכיון שהיא מגיעה לחלוק אחרון, מזנקת פתאום – השד יודע מהיכן! – רכבת ומסתירה…

ליגלגו עליו:

ולשם אותה רכבת אתה כולך לראות את הסרט יום־יום?

נזעם האיש והחזיר:

ימח שמה של הרכבת! אבל פעם אחת הלוא תאחר…