בדיחה 1793
בליל־חנוכה נכנס שמריל אצל מכּרו ומצא בחורות יושבות ומשחקות בקלפים. הסתכל בהן ונאנח. אמר לו בעל־הבית:
רבי שמריה, על מה נאנח?
השיב שמריל:
לבי יודע מרת נפשי… הנערות הללו אין אנו רשאים להשתמש בהן, אלא לראותן בלבד*…
בליל־חנוכה נכנס שמריל אצל מכּרו ומצא בחורות יושבות ומשחקות בקלפים. הסתכל בהן ונאנח. אמר לו בעל־הבית:
רבי שמריה, על מה נאנח?
השיב שמריל:
לבי יודע מרת נפשי… הנערות הללו אין אנו רשאים להשתמש בהן, אלא לראותן בלבד*…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
שמריל מסב את נוסח „הנרות הללו", הנאמר אחרי הדלקת נרות חנוכה: „אין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד" (הערה *) — אסור ליהנות מאור נרות המצווה, מותר רק להתבונן בהם. בהחלפת אות אחת, נרות/נערות, נעשה דין הנרות אנחת חומד: מותר להסתכל, אסור לגעת. „לבי יודע מרת נפשי" — מליצה על־פי משלי יד, י.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓