אין דור שאין בו ליצנין

„בדחן" — ליצן-חתונות מקצועי, שאומנותו פרודיות מאולתרות על טקסטים מקודשים. כאן הוא דורש את „כנגד ארבעה בנים דיברה תורה" מן ההגדה של פסח — חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול — כארבעה פנים של עוניו-שלו, ולכל „בן" פסוק שמתנגן בשמו: לחכם — „לא לחכמים לחם" (קהלת ט, יא; הערה ^*), החוכמה אינה מאכילה; לרשע — „לוֹוה רשע ולא ישלם" (תהלים לז, כא; הערה ^**), מי שלווה ואין בידו לפרוע נעשה „רשע" בעל-כורחו; לתם — „כי אם תם הכסף" (בראשית מז, יח; הערה ^***), ושם „תם" אינו שם-תואר אלא פועל: הכסף אזל. והחריף שבכולם הוא הרביעי: „שאינו יודע לשאול" מתהפך מלִשאול שאלה לשְאול הלוואה — לא שאינו יודע איך, אלא שאין פתי שילווה לעני כמותו.