אין דור שאין בו ליצנין

שלושה שעישנו בחבורה בשבת, ואחד מהם ראובן־אשר ברודס. עברו עליהם חרדים והתחילו דופקים על חלונם ומחרפים.

קם אחד מן המעשנים, התנצל ואמר:

רבותי, לחינם אתם ממלאים חרפות פיכם; שכחתי ששבת היום.

התנצל גם השני ואמר:

רבותי, אל תדינוני לכף־חובה; שכחתי, שאסור לעשן בשבת.

נענה ברודס ואמר:

רבותי, אני מקבל עלי את הדין, משום שגם אני שכחתי…

רגזו החרדים ואמרו לו:

אתה מה שכחת?

החזיר להם ברודס:

אני שכחתי להגיף את התריס…