אין דור שאין בו ליצנין

אב ובנו הקטן טיילו יחדיו והגיעו לשכונה של גויים. הקדים האב ואמר לבנו:

נקוט כלל זה בידך: כלב נבחן אינו נושך.

בו ברגע זינק כלב נובח מתוך חצרו של גוי. מיד קפץ האב וברח. קפץ הבן אחריו וגם הוא ברח. וכשניצלו מן הסכנה ועמדו לפוש, אמר הבן לאביו:

אבא, למה ברחת? לא כך אמרת: כלב נבחן אינו נושך?

החזיר לו האב:

דבר זה אני יודע. עכשיו גם אתה יודע. אבל מי יודע, אם הכלב יודע?…