בעל ואשתו באו לרבי דוד׳ל מטלנא.
רבי, – טען הבעל, – זוללה היא זו, וכל מה שאני מכניס היא מוציאה לכריסה.
רבי,– החזירה האשה, –סובא הוא זה, וכל מה שאני חוסכת הוא מוציא לגרונו.
נענה רבי דוד׳ל ואמר:
לכו לכם לרבם של המתנגדים, שבּקי הוא בברכות-הנהנין, ויפסוק לכם, אם ״מזונות״ עדיף או ״שהכל״ עדיף…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„זוללה" — רעבתנית; „סובא" — שתיין. רבי דוד'ל מטלנא היה אדמו"ר חסידי נודע, ו„רבם של המתנגדים" הוא הרב הליטאי הלמדן, יריבה המסורתי של החסידות. „ברכות-הנהנין" הן הברכות שלפני אכילה ושתייה: על מאפה — „בורא מיני מזונות", על משקה (וגם על יי"ש) — „שהכל נהיה בדברו". הרבי מתרגם את המריבה הזוגית לשאלת הלכה: זלילתה היא „מזונות", סביאתו — „שהכל", ואיזו ברכה עדיפה — שיכריע הלמדן הליטאי, שדקדוקי-ברכות הם מומחיותו. כך הוא נפטר מהזוג ועוקץ את המתנגדים בנשימה אחת.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
