אין דור שאין בו ליצנין

מעשה באדם אחד, שהיתה אשתו מושלת בו וגם מטעימה אותו כוח-ידיה. יום מימים ברח מפניה ונסתר מחמתה תחת המיטה. עד ששכב שם נפחד ונרעש נשמע קול דופק בדלת. אמרה לו האשה:

צא ופתח.

סירב ולא יצא ממחבואו. בטשה האשה ברגלה וצרחה:

צא ופתח!

נענה הבעל מתחת למיטה והחזיר:

איני נשמע לך. יראו וידעו הכל, שאני שורר בביתי…

[נוסח אחר:

…יום מימים נחתה ידה על לחיו אחת שתיים ושלוש. מחה הוא את הלחי ואמר לאשתו:

אשה, אם גם כל היום תהיינה ידייך שלוחות ללחיי, מה יתנו ומה יוסיפו לך? ״והוא ימשול בך״ כתוב מפורש בתורה… ^*