אין דור שאין בו ליצנין

״מה שאמר קהלת על הזיקנה״ — רמז לפרק יב בקהלת, המתאר בדימויים את תשישות הזקנה. הפסוק ״וְתָפֵר הָאֲבִיּוֹנָה״ (קהלת יב, ה): ה״אֲביּוֹנָה״ היא פרי הצלף (קַפֶּר), שנחשב מעורר תיאבון ותאווה; ״תָּפֵר האביונה״ פירושו שבזקנה אפילו הוא כבר אינו מועיל, והחשק כָּלֶה. כלומר התברר שהזקן אינו מתפקד כבעל. תביעתה מנוסחת כסעיף חוזי מהודק: הכניס אותה לחופה אלמנה — שלא ישתהה, ויוציא אותה אלמנה. במילים פשוטות: שימהר למות ויחזיר לה את חירותה.