אין דור שאין בו ליצנין

השאלה מחקה את לשון המשנה בברכות (פרק ט), המונה מה מברך ״הרואה״ מראות ותופעות — ברקים, רעמים, ״זוועות״ (רעידות אדמה): ״ברוך שכוחו וגבורתו מלא עולם״. הנשאל מסיט את ״זוועה״ למובנה העממי — מפלצת, מכוערת מבהילה — ומעיד על עצמו: את ה״ברכה״ על הזוועה שלו כבר אמר תחת החופה — ״הרי את מקודשת״.