שדכן יושב לפני משודך ומונה את עוֹשרה של המשודכת: חמישה אלפים במזומנים, תכשיטים ואבנים טובות, בגדים כמנהג עשירים מופלגים.
אבל, – מסרב המשודך, – היא צולעת על יריכה…
מה-בכך? – מפסיקו השדכן. – שמא כסף יחסר לך לצאת עמהּ בכרכרה?
אשריך! לא תראה את חסרונותיך.
כבידת-פּה היא…
אדרבה, שבח הוא לאשה, שלא תהא דברנית.
וגם חטוטרת לה על גבּהּ…
זועף השדכן:
ואתה מה רצונך? שתהא בתולה דומה לאתרוגו של הרב, בלי חזזית כלשהי?…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„עיניה רכות" — חלושות, כלשון הכתוב על לאה (בראשית כט, יז); „כבידת-פה" — מגמגמת, כמשה רבנו („כבד פה וכבד לשון"). „חזזית" היא נגע דמוי-כתם הפוסל אתרוג: אתרוג מהודר, ובוודאי אתרוגו של רב, נבדק בשבע עיניים שיהיה נקי ממנה לחלוטין. משנגמרים לשדכן ההיפוכים-לשבח הוא עובר להתקפה: הבררן הוא הבעיה — וכי כלה צריכה לעמוד בתקן ההידור של אתרוג?
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
