אין דור שאין בו ליצנין

לכל מום מגייס השדכן גדול שלקה בו: „מנורת המאור" — ספר מוסר עממי ואהוב מימי הביניים, שעל מחברו מסופר שהיה „סתום עין", עיוור בעין אחת; אברהם אבן-עזרא — מגדולי פרשני המקרא והמשוררים, שעניותו המרה הייתה שם-דבר; ורוטשילד — סמל העושר — שאף הוא „חסר" משהו: גדולה בתורה. „עם-הארץ" — בור. התכסיס שקוף: כל אחד מן הגדולים נשא מום אחד בלבד ופיצה עליו בגדולתו, ואילו החתן המוצע אוסף את שלושת המומים יחד — בלי שום גדולה שתפצה.