אין דור שאין בו ליצנין

שד"ר (שליח דרבנן) — שליח המחזר בקהילות הגולה לאסוף כספים ליישוב היהודי בארץ-ישראל. הוא פותח בהיתר תלמודי בארמית: במקום שאין מכירים אדם, מותר לו להציג עצמו "צורבא מרבנן" — תלמיד-חכם — כדי שינהגו בו כבוד. רבי דוד לוריא (הרד"ל), מגדולי למדני ליטא, "תהה על קנקנו" — בחן אותו — ומצא שאין בו לא תורה ולא חכמה; "קיפחו" — הכריעו במענה. כשהאורח מוחה ש"כבר ראיתיך" אינו ייתכן, שהרי זו יציאתו הראשונה מארץ-ישראל, משיב הרד"ל מחולין סג ע"א (הערה ^*): הדאה, הראה והאיה שבתורה עוף אחד הן, ונקרא "ראה" על שום עיניו החדות — "עומדת בבבל ורואה נבילה בארץ-ישראל". כלומר: גם אני, היושב ב"בבל", מזהה מרחוק את ה"נבילה" שבאה אלי מארץ-ישראל — ולראייה כזאת אין צורך בהיכרות מוקדמת.