אין דור שאין בו ליצנין

קרתני בא לאחיו שבכרך. למחר יצאו שניהם יחדיו לטייל ברחובות העיר והגיעו לבית גדול, שדוגמתו לא ראה הקרתני מימיו. תמה הקרתני על גודלו של הבית ושאל:

בית גדול זה מה הוא?

השיב לו אחיו:

בית גדול זה הוא הבּנק של המלכות, ויש בו אלפי-אלפים ורבו-רבבות ממונות.

שאל הקרתני:

ומה לו פה לחייל המזויין, העומד ליד הבית?

השיב לו אחיו:

לשם שמירה על אלפי-האלפים ורבו-הרבבות ממונות הוא עומד כאן.

תמה הקרתני:

ממונות מרובים כאלה מוסרים לידי חייל, ואין חוששים, שמא הוא עצמו יגנוב אותם?

השיב לו אחיו:

הממונות שמורים בפנים הבית בארונות של ברזל סגורים ומסוגרים באלפי מנעולים ובריחים, ואין שום אדם יכול לגנוב אותם.

שאל הקרתני:

אם-כן, מה צוֹרך יש שׁהחייל יעמוד פה וישמור עליהם?

כּעס אחיו והשיב לו:

אחי יקירי, לא לחינם אמרו: טיפש אחד יודע לשאול יותר משעשרה חכמים יודעים להשיב. חייל מזויין זה יותר משהוא שומר על הבית, שומר הבית עליו, שלא ילך למקום אחר ולא יגנוב שם מה שיבוא לידו…