בדיחה 2091
וכשמתה עליו אשתו, הלך שמעיה לחברא קדישא לקבור מתו מלפניו. אמר לו “הנאמן”:
חמישה זהובים תשלם דמי־קבורה.
השׁח שמעיה ראשו, נענה ואמר:
אני בטלן, ומימי לא ידעתי מוצא לכסף. היא, עליה השלום, היתה חרוצה כל ימיה, ובוודאי היתה יודעת מוצא לכסף – ומשלמת…