בדיחה 1114
עבדקן ישב ולמד בלילה מסכתא סנהדרין לאור הנר. למד ולמד והגיע למה שאמרו:
“עבדקן – סכסן”.
עיין ברש"י ומצא:
מי שזקנו עבה שוטה הוא*.
חלשה דעתו: מה תקנה יש לו? לגזוז את הזקן – אסור, להניחו כמו שהוא – הרי הוא מעיד עליו…
נמלך ומדד שני טפחים זקן, והשאר הגיש לנר הדולק. מיד נשתלהבה האש, שרפה כל זקנו וגם חרכה פניו. עמד “הנשרף” וכתב בגמרא מן הצד: