ראש-דוכנא נשא אשה ונעשה מלמד. פעם אחת, כשישבו הוא ואשתו לאכול סעודה של צהריים, רמזה היא לו, שמחר ליל-טבילה לה.
מחר – אמרה – תפטור את התלמידים בתחילת הערב, ותשוב מן “החדר” לשמור על הבית.
נבוך המלמד ושאל:
מה אמתלה אוֹמר להם?
השיאה לו האשה עצה:
תאמר להם, שחש אתה בראשך.
שמח המלמד על חכמתהּ של אשתו, שב ל"חדרו" ואמר לתלמידיו:
התבשרוּ ילדים! מחר יכאב עלי ראשי…
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„ראש־דוכנא" — עוזרו של מלמד ב„חדר"; „ליל טבילה" — הלילה שבו שבה האישה מטבילתה במקווה בתום ימי הנידה ובני הזוג מתייחדים; „אמתלה" — תירוץ. כל כוחו של תירוץ בכך שייראה אמיתי ומקרי בשעתו — והמלמד התם מכריז עליו יום מראש, בלשון עתיד ובקריאת בשורה משמחת, ומגלה לתלמידיו בדיוק את מה שנועד להסתיר.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
