אין דור שאין בו ליצנין

נוסח הודי מספר: לפנות ערב נכנס פרש לעיר, שגנבים מצויים בה. ירד מעל סוסו ואמר לעבדו, אשר ליווה אותו: "אתה לך לישון, ואני לא אנום ולא אישן ואשמור על הסוס". סירב העבד ואמר: "חס ושלום, שתדבר כך ! לך אתה, ריבוני, לישון, ואני אשמור". הסכים הפרש והלך לישון. ישן אשמורה אחת והקיץ. יצא אל העבד ושאל: "מה אתה עושה ?" — השיב העבד: "אני יושב וחושב, כמה גדולים מעשה אלהים, שרקע את הארץ על המים". — אמר לו הפרש: "חושדני, שהגנבים יבואו, ואתה לא תרגיש בהם". החזיר לו העבד: "ריבוני, יהיה נא לבך סמוך ובטוח; אני על משמרתי אעמודה". — עם חצות־לילה יצא הפרש שוב אל העבד ושאל: "מה אתה עושה ?" — השיב העבד: "אני יושב וחושב, כיצד הפליא אלהים לעשות, שנטה כדוק שמים, ועמודים לא שם להם". — אמר לו הפרש: "מחשבותיך מייראות אותי, שהגנבים יבואו ויגנבו את סוסי, חלילה". — החזיר לו העבד: "כיצד יוכלו הגנבים לבוא, ואני איני נותן שינה לעיני ?" — עם גמר הלילה הקיץ הפרש שוב ושאל את העבד: "מה אתה עושה ?" — השיב העבד: "אני יושב וחושב, מי ישא מחר את האוכף על ראשי, אני או אתה, ריבוני; הסוס גנב ואיננו". (‏Hertel, "Anekdoten"‏, עמ' 59, סי' 55).