בדיחה 969

רוכל הלך בדרך וקופתו על שכמו. הלך כל היום ועייף. ראה עגלה באה, מרוּוחה ורתומה לזוג-סוסים, וביקש מאת בעל-העגלה כי יתן לו לנסוע עמו, ונענה לו בעל-העגלה. עלה הרוכל לעגלה ואת קופתו לא הסיר מעל שכמו. אמר לו בעל-העגלה:

אם בעגלה אתה יושב, למה תשא את קופתך עליך? הנח אותה וירווח לך.

החזיר הרוכל:

חבל על הסוסים. דיים, שהם מסיעים אותי, למה יסיעו גם את קופתי?

הבנת את הבדיחה?
בבדיחה זו: 🐾 סוס

ציונים — דרויאנוב

הבדיחה שלפנינו גם היא אחת "החכמות" המיוחסות להודשה נצר־אד־דין (עי' ווסלסקי, "נצר־אד־דין", כרך ב', עמ' 163, סי' 490. ועיי"ש הביבליוגראפיה בעמ' 229). המגיד מדובנה, רבי יעקב קראנץ, ידע אותה, והשתמש בה בתורת משל לדרוש, שדרש על הכתוב: "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך" ("אהל יעקב", פרשה יתרו, עמ' 90—91). משם, כנראה, נשתגרה בפי העם ונכנסה לאוצר הבדיחה שלנו.

ספר הבדיחה והחידוד — ציונים (לסי' 969, עמ' 310) · נסרק מן הספר המודפס

הסבר הבדיחה

דרג את הבדיחה

עדיין אין דירוגים — היה הראשון!