אורח בא לעיירה ונכנס לאכסניה, ערבית אכל שליש ושתה שני שלישים והלך לישון. למחר שאל לו בעל האכסניה:
– רבי אורח, כיצד ישנת? החזיר לו האורח:
– ברוך־הַשֵׁם, נחלק עלי הלילה. עד חצות הייתי אני שָׁתוּי וישנתי; אחרי חצות היו הפשפשים שתויים – ושוב ישנתי.
הבדיחות של דרויאנוב מאתגרות אפילו את המודלים המתקדמים ביותר, וההסבר נכתב בקפידה רבה. זמן המתנה צפוי: 1–3 דקות. אפשר להישאר בדף ולחזור עוד מעט.
„אכל שליש ושתה שני שלישים" — מעט אוכל והרבה יין־שרף; „שתוי" — שיכור. סוד הלילה ה„מוצלח": עד חצות ישן כי היה שיכור מכדי להרגיש בפשפשים; אחרי חצות ישן כי הפשפשים, ששתו את דמו רווי־האלכוהול, השתכרו בעצמם וחדלו לעקוץ. ברכת „ברוך־השם" עוטפת כתב אישום מנומס: האכסניה שורצת פשפשים.
דווח על בעיה בהסבר
תודה — הדיווח נשלח ✓
