אין דור שאין בו ליצנין

„סתם אנחה יהודית" — הקְרֶעכְץ ביידיש — היא מוטיב תרבותי מושרש: נאנחים לא על כאב מסוים אלא מעצם עול החיים והגלות, כרפלקס. אצל רופא כל אנחה נשמעת כתסמין, וכאן מתברר שהיא אינה מעידה על כלום: האיש נאנח לא מפני שכואב לו אלא מפני שהוא יהודי.